את מסרקת את השיער, מסתכלת על המברשת ורואה שערות. אחר כך יש עוד כמה על הרצפה, במקלחת, על החולצה, והמחשבה הראשונה היא בדרך כלל: השיער שלי נושר.
אבל לא כל שערה שאנחנו מוצאות באמת נשרה מהקרקפת.
לפעמים מה שאנחנו רואות הוא דווקא שבירה של סיב השערה, כלומר השערה נשארה מחוברת לקרקפת, אבל חלק ממנה נשבר לאורך הדרך.
אלה שני תהליכים שונים, ולכן גם הדרך שבה מתייחסות אליהם שונה.
אז מה ההבדל בין נשירה לשבירה?
כששערה מסיימת את מחזור הצמיחה שלה ונושרת באופן טבעי, היא משתחררת מתוך זקיק השערה כיחידה שלמה.
בשערות שנמצאות בשלב המנוחה, הטלוגן, אפשר לפעמים לראות בקצה מעין נקודה או התעבות קטנה לבנה או בהירה.
חשוב לדעת: ה"בצל" הלבן הזה הוא לא זקיק השערה שיצא מהראש.
מדובר בקצה של השערה שעבר קרטיניזציה והתקשה כחלק ממחזור החיים שלה. הזקיק עצמו, המבנה החי שממנו השערה גדלה, נשאר בתוך הקרקפת ויכול להמשיך למחזור צמיחה חדש.
לכן אם מצאתן שערה ארוכה ושלמה עם קצה בהיר קטן, זה בהחלט יכול להתאים לשערה שנשרה באופן טבעי.
ואיך נראית שבירה?
בשבירה הסיפור קצת אחר.
במקום שהשערה תשתחרר בשלמותה מהקרקפת, סיב השערה עצמו נשבר בנקודה מסוימת.
לכן אפשר למצוא:
- שערות קצרות בהרבה מהאורך הרגיל שלכן
- שערות באורכים מאוד שונים
- הרבה שיערות קטנות שבולטות לאורך השיער
- קצוות מפוצלים
- שיער שמרגיש מחוספס או יבש יותר
- יותר פריזיות וחוסר אחידות באורכים
אם רוב השיער שלכן מגיע לכתפיים, למשל, אבל על הכיור ועל הבגדים אתן מוצאות שוב ושוב חתיכות באורך של כמה סנטימטרים, זה יכול לכוון יותר לכיוון של שבירה.
אבל גם כאן חשוב לא לקפוץ למסקנה רק לפי שערה אחת. שערות קצרות יכולות להיות גם צמיחה חדשה, ויש מצבים של נשירת שיער או מחלות קרקפת שבהם מופיעות שערות שבורות. מסתכלות על התמונה הכוללת.
3 בדיקות קטנות שאפשר לעשות בבית
1. תסתכלו על האורך
בפעם הבאה שאתן מנקות את המברשת, אל תסתכלו רק על כמות השיער.
נסו לראות מה בעצם נמצא שם.
האם רוב השערות ארוכות ודומות לאורך השיער שלכן? זה מתאים יותר לנשירה של שערות שלמות.
או שיש הרבה חלקים קצרים, באורכים שונים מאוד? זה יכול להתאים יותר לשבירה.
2. תסתכלו על שערה אחת שלמה
קחו שערה שכבר נמצאת על המברשת או על הבגד והסתכלו על שני הקצוות שלה.
אם מדובר בשערה ארוכה ושלמה, בקצה אחד אפשר לפעמים לראות את אותה התעבות בהירה קטנה.
בשערה שנשברה באמצע הסיב בדרך כלל לא נראה את הקצה הזה, פשוט מפני שהחלק שנמצא בידינו הוא מקטע מתוך השערה.
אין צורך למשוך שערות מהראש כדי לבדוק.
3. תסתכלו על השיער שעדיין מחובר לראש
עברו בעיניים ובאצבעות על האורכים והקצוות.
האם יש הרבה קצוות מפוצלים? אזורים מחוספסים? שיערות קטנות שנשברו לאורך השיער? פריזיות שהתגברה? קצוות שנראים דקים ופגועים?
ככל שרואים יותר סימנים כאלה, יש יותר סיבה לחשוב שגם שבירה משחקת כאן תפקיד.
למה השיער בכלל נשבר?
סיב השערה שאנחנו רואות מחוץ לקרקפת הוא מבנה שכבר אינו חי. הוא לא יכול “להחלים” כמו עור, ולכן נזק מצטבר יכול בהדרגה להפוך אותו לחלש יותר.
הבהרות הן אחת הפעולות שיכולות להיות אגרסיביות במיוחד לסיב השערה, אבל גם צבעים וטיפולים כימיים אחרים עלולים לפגוע במעטפת החיצונית שלו.
גם שימוש חוזר במחליק, מסלסל או פן בחום גבוה, חשיפה ממושכת לשמש, סירוק אגרסיבי, פתיחת קשרים בכוח וחיכוך חוזר יכולים להוסיף נזק.
גם הדרך שבה אנחנו מתייחסות לשיער אחרי חפיפה חשובה. שיער רטוב דורש יותר עדינות. בשיער חלק מומלץ בדרך כלל לאפשר לו להתייבש מעט לפני סירוק ולהשתמש במסרק רחב. בשיער מתולתל או בעל מרקם צפוף דווקא יכול להיות קל ועדין יותר להתיר קשרים כשהשיער לח ועם חומר מרכך.
קוקו מתוח, צמות הדוקות ותסרוקות שמושכות שוב ושוב באותו אזור יכולות לגרום גם לשבירה וגם לעומס על הזקיקים עצמם.
אם נראה שזו בעיקר שבירה, מה אפשר לעשות?
המטרה היא קודם כל להפסיק להוסיף עוד נזק.
- להפחית את תדירות השימוש במכשירי חום ולהשתמש בטמפרטורה נמוכה יותר
- להתיר קשרים בעדינות ולא למשוך אותם בכוח
- להשתמש במרכך עדין המפחית חיכוך ומקל על הסירוק
- להימנע משפשוף חזק של השיער במגבת
- לתת הפסקות מתסרוקות מתוחות וגומיות שמושכות את השיער
- לשלב טיפול מזין לאורכים או טיפול לפני חפיפה, במיוחד אם השיער יבש, ארוך או עבר הבהרה
ואם נראה שזו בעיקר נשירה?
כאן כדאי לשנות את נקודת המבט.
אם השערות שיוצאות הן בעיקר שערות שלמות, הטיפול רק בקצוות ובאורכים לא בהכרח יתייחס לסיבה שבגללה הן משתחררות מהקרקפת.
נשירה מסוימת היא חלק טבעי ממחזור החיים של השיער, ולפעמים היא גם מתגברת לתקופה.
נשירה מוגברת יכולה להופיע, בין היתר, לאחר מחלה או חום, ניתוח, לידה ושינויים הורמונליים, תקופות של מתח משמעותי, ירידה גדולה במשקל או שינוי תזונתי, חסרים תזונתיים מסוימים, בעיות בתפקוד בלוטת התריס או בעקבות תרופות מסוימות.
יש גם סוגים אחרים של דלילות ונשירת שיער שאינם נשירה זמנית ולכן חשוב להבין את הדפוס ולא רק לספור כמה שערות נשארו על המברשת.
גם תדירות החפיפה והסירוק משפיעה על מה שאנחנו רואות. מי שלא חופפת או מסרקת בכל יום יכולה לראות בבת אחת שערות שהשתחררו לאורך כמה ימים, ולכן ערימה גדולה יותר במקלחת אחת לא בהכרח מספרת את כל הסיפור.
מתי כדאי לבדוק את הנשירה?
אם אתן מרגישות שיש שינוי משמעותי לעומת מה שרגיל אצלכן, אם הנשירה התחילה בפתאומיות, אם מופיעים אזורים דלילים או קרחות, אם השביל הולך ומתרחב או שהקוקו מרגיש דק משמעותית, כדאי לבדוק.
כדאי לפנות לרופאת עור גם אם הנשירה מלווה בגרד משמעותי, כאב, צריבה, אודם, קשקשת חריגה או שינויים אחרים בקרקפת, או אם היא ממשיכה לאורך זמן ולא ברור לכן למה.
הסתכלות על השערות בבית יכולה לתת לכן רמזים טובים, אבל היא לא יכולה לקבוע בוודאות מה גורם לנשירה או לשבירה.
השורה התחתונה
בפעם הבאה שאתן רואות שיער על הרצפה או במברשת, לפני שנלחצות מהכמות, תסתכלו רגע על מה שאתן רואות.
שערות ארוכות ושלמות עם קצה בהיר יכולות להתאים יותר לנשירה מהזקיק.
הרבה שערות קצרות באורכים שונים, יחד עם קצוות מפוצלים, חספוס ופריזיות, יכולות להצביע יותר לכיוון של שבירה.
ולפעמים יש גם קצת משניהם.
השיער והקרקפת שונים מאישה לאישה, ולכן הסימנים האלה נועדו לעזור לכן להתבונן, לא לאבחן. אם משהו משתנה בצורה משמעותית, אם הקרקפת מגיבה או אם הנשירה מטרידה ומתמשכת, כדאי לפנות לבדיקה מקצועית.
אם אתן מרגישות שמדובר יותר בנשירה מהקרקפת ורוצות לשלב גם טיפוח מקומי בשגרה, סרום שפע לשיער של מיכל לוין מיועד לשימוש בקרקפת ויכול להשתלב כחלק משגרת הטיפוח. חשוב לזכור שגם מוצר טיפוח לקרקפת לא מחליף בירור של הסיבה כאשר יש נשירה משמעותית או מתמשכת.
